להאזנה דרך דפדפנים לחץ:

השעה:



לוגו רדיו קול המזרח

רדיו - רדיו מזרחית - רדיו קול המזרח- מזרחית - רדיו ים תיכוני -   שירים להורדה-net2u - רדיו ישראל - Nred     

ראשי · פירסום ברדיו · יחסי ציבור · צור קשר

  מוזיקה מזרחית רדיו קול המזרח
מוזיקה מזרחית או מוזיקה ים-תיכונית קול המזרח או הזמר המזרחי הישראלי, הוא כינויה של סוגה מוזיקלית בזמר העברי שנוצר בישראל ומזוהה עם המסורת המוזיקלית של בני עדות המזרח קול המזרח. למרות הזיהוי עם מסורת עדות המזרח, זמר זה מושפע מהמוזיקה הערבית וכן ממוזיקה תימנית, יוונית וטורקית ומרוקאית ומהמוזיקה הארצישראלית ההגמונית משנות ה-30 ועד שנות ה-50.

במהלך השנים סבלה המוזיקה המזרחית ורדיו קול המזרח מאפליה ממסדית ומהתנשאות תרבותית והייתה מזוהה עם מאבקים אנטי ממסדיים של ישראלים בני עדות המזרח כגון מאבקם של הפנתרים השחורים. החל משנות ה-90, חדרה מוזיקה זו ללב הזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית ורדיו קול המזרח, כך שגבולות המוזיקה המזרחית טושטשו. למוזיקה המזרחית מגוון סגנונות, החל מהסגנון ה"קל" והקליט של זמרים כמו אייל גולן, ועד לסגנון ה"כבד" של זמרים כמו אבי ביטר או להקת הברירה הטבעית.

רדיו קול המזרח מציג- היסטוריה

היסטוריה ומקורות מתקופת היישוב ובעשור הראשון לקיום המדינה, המוזיקה הישראלית ברדיו קול המזרח הושפעה ממקורות שונים כולל ממקורות מוזיקליים ים תיכוניים ומזרח תיכוניים. בתקופה זו אחדים מהמקובלים שבזמרים הישראלים שרו בהדגשת ח' ו-ע' ובסלסולים תימניים או שנקראו בשמות יהודיים בני עדות המזרח (לדוגמה שושנה דמארי, פילפל אל-מסרי וג'ו עמר). אולם, לקראת סוף שנות החמישים חלה התרחקות בין מוזיקאים בעלי השפעות ים תיכוניות או ערביות לבין הממסד ששלט בכל תחנות הרדיו והטלוויזיה ובתחנת רדיו קול המזרח. שיאה של ההתרחקות הזו היה בין הראיון שהעניק ניסים סרוסי לירון לונדון, בשנות השבעים, שבו הטיח לונדון בסרוסי כי רק ישראל השנייה מאזינה לו, לבין הצלחת השיר הפרח בגני של זוהר ארגוב, בשנות השמונים. בתקופה זו כמעט שלא נשמעה מוזיקה מזרחית, או לפחות מוזיקה עם השפעות מזרחיות בולטות באמצעי התקשורת הישראליים.
תקופות מספרות רדיו קול המזרח
בתקופה זו התפתחה המוזיקה המזרחית בנפרד מהמוזיקה הישראלית הכללית וסופקה לקהל בכמה דרכים. דרך אחת הייתה החפלות – ערבי שירה שהמפורסמים ביניהם היו בכרם התימנים. מוזיקה מזרחית ורדיו קול המזרח זו הייתה לרוב חסרת השפעות מתחום הרוק.

דרך שנייה הייתה מועדונים של רוקרים מזרחיים. מרבית המוזיקאים שם שאפו להיות רוקרים לכל דבר אך הם נודו מהרדיו בשל השפעות מזרחיות, לפעמים קלות ביותר, שהייתה על המוזיקה מקול המזרח שלהם. בעקבות הנידוי הממסדי הם נאלצו לפנות דווקא למי שמחפש מוזיקה מזרחית והחלו להדגיש אלמנטים אלה ביצירותיהם. מרבית מהמועדונים האלה היו בארץ, אך חלק מהחשובים בהם היו בניו יורק והם קלטו אליהם אמנים שנטשו את הארץ בעקבות הנידוי, כמו גבי שושן. הם גם הפכו חלק מהאמנים הישראלים שנקלעו לניו יורק לזמרים עם השפעה מזרחית בולטת כגון שלומי שבת ואלון אולארצ'יק. המועדונים בניו יורק היו גם מקום חובה לסיבוב הופעות לזמרים מזרחיים מהארץ ושם, למשל, זהר ארגוב פגש את הקראק.
דרכי הסתגלות רדיו קול המזרח
בשנות ה-90 המוזיקה המזרחית חדרה ללב המיינסטרים המוזיקלי בישראל, כאשר ביטוי מובהק לכך ניתן לראות בזכייתו אייל גולן ב-1998 בתואר זמר השנה במצעדים השנתיים, כאשר "דמעות" נבחר לשיר השנה. בשנת 1999 נבחרה שרית חדד לזמרת השנה. רדיו מזרחית היום הזמר המזרחי משלב השפעות של מוזיקה תימנית, מוזיקה עיראקית, מוזיקה יוונית, מוזיקה טורקית, מוזיקה ערבית, מוזיקה צפון אפריקאית, מוזיקה צרפתית, מוזיקה איטלקית, מוזיקה קווקזית, פופ, רוק ועוד.

ב-20 ביולי 2003, ערוץ מוזיקה 24 החל את שידוריו והפך לערוץ הישראלי הראשון שמשדר מוזיקה ישראלית בלבד. ניתן לומר ששידורי הערוץ דחפו קדימה את המוזיקה המזרחית כאשר עם הזמן נוספו לערוץ תוכניות הגשה שונות ושידורים חיים כגון: "מנטה" עם ירון אילן ו- "בכפיים" בהגשת עידן יניב ורגב הוד ורדיו קול המזרח רדיו מזרחית ים תיכונית. במסגרת עונת השידורים החדשה של ערוץ 24 נוספו תוכניות נוספות שמוקדשות אך ורק למוזיקה המזרחית כגון התוכנית "חוזרים לשכונה" עם דידי הררי, "זמר החתונות" שמתחקה אחרי זוגות המבקשים זמר מזרחי שיופיע בחתונתם ו- "שמח", תוכניתו החדשה של ירון אילן.

הדרך השנייה והמפורסמת ביותר הייתה דוכני הקלטות, בעיקר אלה שבתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, כשזו הייתה התחנה המרכזית היחידה של תל אביב. עד מהרה נוצר שם מעין ממסד מוזיקה מזרחית קול המזרח רדיו מזרחית שגם אליו היה קשה לפרוץ ואמן שרצה להציג שם את מרכולתו היה צריך להוכיח את עצמו. עבור זמר מזרחי, הפריצה לשם הייתה קשה כמו הפריצה של זמר לא מזרחי אל הרדיו.
הדרך השלישית היא אולמי החתונות. בניגוד למוזיקאים ישראלים אחרים, עבור המוזיקאים המזרחיים, הופעה בחתונה אינה פחיתות כבוד ואינה סימן של סוף קריירה. זהבה בן הופיעה בחתונות במהלך כל הקריירה שלה, אצל זהר ארגוב הפסקת ההופעה בחתונות הייתה סימן של סוף קריירה ואילו אלי לוזון החל את הקריירה שלו באולמי החתונות.
קרדיט לויקיפדיה